פסק-דין בתיק ס"ע 29960-07-10

פסק דין זה עניינו תביעה לתשלום הפרשי שכר, זכויות בגין סיום עבודה ופיצוי בגין עוגמת נפש

רקע עובדתי

1.         הנתבעת הינה חברה אשר הפעילה מוקד טלמרקטינג עבור לקוחות שונים.

2.         התובעת עבדה בשרות הנתבעת החל מיום 13.02.07 ועד ליום 8.6.09, מועד שבו פוטרה לאלתר.

3.         התובעת עבדה במשמרות על פי שיבוץ מראש והשתכרה שכר שעתי בשיעור של 22 ש"ח לשעה.

4.         המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלת זכאותה של התובעת להפרשי שכר בגין שעות הפסקה והפרשי שכר הנוגעים לחודש מאי 2009. כן חולקים הצדדים בנוגע לזכאותה של התובעת לתשלום פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת. בנוסף תובעת התובעת פיצוי בגין עוגמת נפש אשר נגרם לה לדבריה בשל נסיבות הפיטורים.

5.         מטעם התובעת העידו היא עצמה ואילו מטעם הנתבעת העיד מנכ"ל הנתבעת מר יעקב אשכנזי (להלן - " מר אשכנזי") והגברת אלה מורן אבקסיס (להלן - " הגב' אבקסיס").

ה כ ר ע ה

פיצוי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת

6.         לטענת התובעת, עבודתה התנהלה כשורה עד שהתחלפו מנהליה הישירים ומונתה הגב' אבקסיס. לטענת התובעת, קיבלה המנהלת החדשה הגב' אבקסיס החלטה לפטר את כל הסטודנטים המועסקים על ידי הנתבעת ושעליהם נמנית גם התובעת. לגרסתה, העלתה הגב' אבקסיס טענות שונות כלפי העובדים תוך ניסיון להציגם כעובדים שאינם מבצעים עבודתם נאמנה וזאת מתוך מטרה להתחמק מתשלום פיצויי הפיטורים.

            לטענת התובעת, פוטרה לאלתר בטענה כי קיים חוסר התאמה בין השעות עליהם דיווחה התובעת שאותן עבדה בפועל לבין סידור העבודה המשקף את שיבוצה של התובעת. לגרסת התובעת אין לטענה זו כל בסיס שכן לדבריה, פעמים רבות נתבקשו העובדים להישאר ולעבוד מעבר לשעות המשמרת ולהגיע לעבודה גם בימים שלא נרשמו בסידור העבודה וזאת מתוך מטרה להגביר את המכירות. לדברי התובעת, כל שעות עבודתה נעשו על פי הוראות מנהליה.

7.         מנגד טוענת הנתבעת, כי פיטוריה של התובעת נעשו לאחר שנערכה בדיקה ונתגלה כי דוחות הנוכחות של התובעת כוללים שעות עבודה רבות שלא בהתאם לסידור העבודה כאשר דו"ח הנוכחות הציג שהתובעת לכאורה נכחה בעבודה בשעות ובימים שכלל לא הייתה אמורה להתייצב בהם על פי סידור העבודה וללא שנתבקשה להתייצב.

            עוד טוענת הנתבעת כי התגלה שבמועדים שדו"ח הנוכחות הראה כי התובעת נכחה לכאורה במקום העבודה, לא יזמה התובעת כל שיחות ללקוחות ואף לא הייתה מצויה כלל בשטח המוקד הטלפוני.

            לטענת הנתבעת, משהתברר כי אין מדובר במקרה חד פעמי אלא במעשים חוזרים ונשנים שבוצעו על ידי התובעת במשך חודשים רבים, ראתה בכך הפרת משמעת חמורה, הפרת אמונים, מעילה בכספים וגניבה ממעביד ועל כן החליטה על פיטוריה של התובעת, וויתרה על עבודת התובעת בתקופת ההודעה המוקדמת והינה סבורה כי התובעת אינה זכאית לתשלום פיצויי פיטורים ולהודעה מוקדמת כלל.

8.         המחלוקת בין הצדדים נגעה לשאלה - האם עבדה התובעת את כל השעות המפורטות בדוחות הנוכחות?

דו"ח נוכחות מקים חזקה לכאורה שהעובד עבד את שעות העבודה המפורטות בדו"ח. חזקה זו הינה מחויבת ההיגיון והמציאות והינה מקבלת משנה תוקף לאור הוראות סעיף 25(א1) לחוק שעות עבודה ומנוחה התשי"א - 1951 (תיקון מספר 12) שתוקן במשולב עם סעיפים 24 ו -26ב לחוק הגנת השכר תשי"ח -1958 (תיקון מספר 24) והמטיל על המעביד את החובה לערוך רישום של שעות העבודה ואת משמעותו של רישום זה. משכך, הנטל לסתור חזקה זו מוטל על כתפי המעביד.

9.         התובעת טענה, כי אומנם במוקד הטלפוני שבו עבדה היו 11 עמדות שבהן התבצעה העבודה, בהן מצוי מחשב שנדרשת סיסמא להפעלתו והשיחות הטלפוניות הנעשות בו, מוקלטות. אך לדבריה, קיימים חדרים נוספים (מחסן, מרכז התקנות, חדר עסקי ועוד) שבשל מצוקת מקום, גם מהן נערכו שיחות טלפוניות שלא הוקלטו ובחדרים אלה לא היה מחשב. לגרסתה, משהיו מקרים בהם היא ביצעה את עבודתה בחדרים אלה, הרי שאין כל תיעוד טלפוני או ממוחשב לעבודתה אך אין ללמוד מהעדר הרישום כי לא ביצעה את עבודתה בפועל בשעות אלה. לדבריה, ישבה בחדרים אלה גם כאשר שעות עבודתה לא נרשמו בסידור העבודה מראש והם מופיעים בדו"ח הנוכחות.

            אף אם אירע פעם שהתובעת ביצעה עבודתה באופן הזה, וספק אם כך היה, אין לקבל גרסה זו של התובעת כהסבר למלוא הדיווחים שניתנו על ידה ואשר חורגים מסידורי העבודה.

10.        מתמליל השימוע שנערך לתובעת (נספח ב' לתצהירי הנתבעת) עולה בבירור כי התובעת "משכה שעות", היינו, הגיעה למקום העבודה, החתימה כרטיס נוכחות, לעיתים גם פתחה מחשב ועבדה מספר שעות, יצאה ממקום העבודה לשעות מספר שלאחריהן שבה למקום והחתימה כרטיס יציאה.    מהתמליל עולה, כי התובעת הודתה בביצוע האמור באופן מפורש.